Ni-Ki

ביפן ישנם הרבה אנשים זקנים, אחוז גבוה ללא תקדים מהאוכלוסיה כבר השאיר את גיל ה-75 מאחור ולפעמים מיאזאקי נראית כמו בית אבות אחד גדול. המודעות לאנשים עם מוגבלות פיזית היא לכאורה מאוד מפותחת ביפן. כל מקום ציבורי וכמעט כל עסק פרטי משקיעים בגישה לנכים, מחזיקים בפינה כסא גלגלים וכמובן מקצים מקומות חנייה מתאימים. הכל טוב ויפה והחיים מתנהלים כמו בפלזנטוויל עד שמזג האוויר מכריח את החברה להתעמת עם האשליה שהם חיים בחברה סולידרית. לא חסר גשם ביפן וכל עוד מדובר בגשם 'רגיל' החיים מתנהלים כסדרם, אבל לפעמים כאשר יורד גשם חזק ואני מתכוון לגשם חזק במושגים יפנים - 50,60 ויותר מ"מ בשעה, פתאום אפשר לראות כל מיני אזרחים 'רגילים' חונים בחנייות המיועדות לנכים ורצים בספרינט אולימפי לשערי הסופרמרקט. אני אומר אז ליפנית שערכי מוסר נמדדים לא בזמן שגרה כאשר השמש זורחת תרתי משמע אלא בזמן שקשה ואז הפיתוי הופך למבחן האמיתי.
אני מספר את זה בגלל שמאז מלחמת העולם יפן משווקת את עצמה כמעוז הפצפיזם העולמי. דוברי הממשלה לדורותיהם מדגישים את ההתנגדות של מדינת השלום הנצחי לכל דבר המדיף ריח של אבק שריפה וארגונים מקומיים רבים הפכו למטיפים קיצוניים כנגד מירוץ ההתחמשות הגרעיני בפרט והקונבציונאלי בכלל. החוקה היפנית אשר הוכתבה על ידי המשטר האמריקאי לאחר המלחמה הטילה הגבלות בתחום ייצור הנשק והפעלתו בצורה שלא קיימת למיטב ידיעתי באף מקום בעולם, ואם האמריקאים התכוונו בכך להבטיח את שלום הצי בפרל הרבור ובנוסף את התלות של יפן בצבא האמריקאי הרי שהיפנים הפכו את ההגבלות להוכחה ניצחת כי מדובר בעם שלו ושוחר שלום.
אבל עכשיו קצת קשה ויורד גשם חזק ופתאום העולם לא קונה הרבה מכוניות. המשבר הכלכלי קורע את התעשייה היפנית המבוססת על ייצוא ולא עבר הרבה זמן עד שאיזה גאון בטוקיו גילה את אמריקה, או יותר נכון את אירופה ובמיוחד מדינות העולם השלישי. "למה שלא נמכור נשק?" הוא הציע לממשלה היפנית, "זה שוק חזק שלא נפגע ממשברים פיננסיים גלובלים - נהפוך הוא".
בשקט בשקט החלו בטוקיו לבדוק את האפשרות 'לעדכן' את החוקה היפנית כך שיהיה זה חוקי לייצר ולמכור נשק לגנרל משהו-טומבו מאיזו רפובליקה במרכז אפריקה.
תחשבו על זה, יפן מייצרת ומייצאת כל מה שאפשר להעלות על הדעת - מחשבים, מכוניות, קוסמטיקה, קומיקס, טלוויזיות, עטים, מצלמות, מוצרי חשמל מכל הסוגים, מכשור חקלאי, מכשור רפואי מכונות לכרייה, מכונות כביסה ועוד מליון ואחד דברים. בכל מה שהיפנים החליטו לאמץ ולייצר הם הצליחו לעלות על הייצרנים האירופיים והאמריקאים והסיבה היחידה שלא ראיתם את הכיתוב made in Japan על מחסניות הרובה שלכם היא שעד כה לא היה להם צורך להרוס את הדימוי הפצפיסטי כי אמריקאן ג'ו קנה מספיק מכוניות ומערכות לקולנוע ביתי אשר הגיעו במכולה מהנמל באוסאקה.
יפן מייצרת נשק כבר הרבה שנים המיועד רק לצבא ההגנה היפני שאמור להחזיק מעמד בין 24 ל-48 שעות עד שהאמריקאים יגיעו להדוף את הרוסים/הסינים/גודזילה. תעשיית הנשק היפני מייצרת הכל ממטוסים, טנקים ועד נק"ל וצריך פשוט לתת רק אור ירוק ותערוכות הנשק הבין לאומיות יוצפו בביתנים בהן יציגו דיילות סקסיות עם קול צווחני את ה'אנטי איירו מיסיילו' שמגיע עם אמינות ומחיר של טויוטה ממוצעת. האמריקאים כמובן יעשו כל מה שם יכולים לעצור את המהלך היפני. די הספיק להם לראות את דטרויט הופכת לבדיחה למול ייצרני הרכב היפנים להבין שאין להם סיכוי להתחרות ביפנים. מי שמכיר את תעשיית הנשק היפנית של השנים טרום מלחמת העולם השנייה ולוקח בחשבון שלכל זה היפנים הגיעו בפרק זמן קצר בטירוף בלי הגב הכלכלי ואוצרות טבע שהיו למדינות מפותחות אחרות, יודע למה הם מסוגלים. דרך אגב, בניגוד לתכניות הנשק הנאציות שנודעו מייד לאחר המלחמה מסתבר שמה שהאמריקאים מצאו ביפן נשמר משום מה די בסודיות במשך עשרות שנים עד שמסמכים ממשלתיים
אמריקאים שסודיותם פגה הראו שתכנית הסילון היפנית היתה לא פחות מתקדמת מזו הגרמנית וייצור של מטוס שהיה יכול לקרוע את הצי האמריקאי שנאסף למול חופי יפן היה במרחק נגיעה. אבל זה אולי נושא לפוסט עתידי.
אני לא מאמין שהממשלה היפנית תצליח להעביר מהלך כזה, ישנם יותר מידי גורמים חזקים שיפסידו מכך אבל האפשרות הזו קיימת ולו רק בתיאוריה ובינתיים אפשר לדמיין מה יקרה ביום שהיפנים יתחילו למכור כלי נשק מתקדמים, זולים ונוחים - זה יהיה נורא קאוואי:
תן ת'כסף או שאני שר קריוקי