קייטארו התקשר אלי אתמול בבוקר, "אתה יודע שזה הכל בגללך" הוא אמר ואני התבוננתי מבעד לחלון הסלון הגדול בעננים השחורים שהמטירו גשם חזק מאז שעות הלילה. כמו אל הגשם במדריך הטרמפיסט אני ממשיך לחרבן לכולם את התכניות עם גשם בלתי נמנע.
הפעם עשיתי זאת בגדול והצלחתי להרוס את ליקוי החמה הארוך ביותר במאה השנים הבאות. השמיים אמנם השחירו ובעשר בבוקר נראה העולם כאילו מדובר בשמונה בערב למשך מספר דקות, אבל אלפי האנשים ששילמו מחירים מטורפים לחזות בליקוי מהאי אמאמיאושימה ומליוני הצופים שעקבו אחר צוותי הטלוויזיה שנפרשו לאורך המדינה זכו לראות הרבה גשם בשידור חי.
אפשר להתנחם בסרט נהדר באיכות טובה שצולם בשעות הבוקר המוקדמות של טוקיו. השחר כבר עלה ואפשר לראות את המוניות מובילות את אחרונות השתיינים לתחנת הרכבת הקרובה או היישר למשרד. הכבישים הרחבים של המטרופוליס פתוחים ורגועים רגע לפני הטירוף של פתיחת יום העבודה. הנהג לוקח אותנו מרובע שיבויה לרובע רופונגי דרך נוף המתחלף בין אזורי מגורים נמוכים יחסית ומרכזי עסקים כבירים. קשה להבין אין עיר כזו עסוקה ותוססת יכולה להשאר כל כך נקיה.