לקח לי קצת זמן להחליט על כתיבת בלוג. זו היתה תקופה בה כל הנושא התפתח למימדים מפלצתיים ודי נרתעתי מקפיצה לבריכה בה משתכשכות בעיקר ילדות בנות 12 שמספרות על קמתי, ציחצחתי שיניים ומי ה'מהמם' התורן. כאשר אתר 'רשימות' עדיין היה מותג לכתיבה איכותית ניסיתי לקבל שם חתיכת נדל"ן אבל למרבה המזל לא התקבלתי לברנז'ה.
'זה היה בסוף הקיץ' כתב המשורר פיק, אצלי זה היה בתחילתו, שנת 2005. הקמתי אתר על דומיין פרטי והתחלתי לכתוב. בתוך מספר חודשים האתר הגיע לכאלף מבקרים ביום והאמת היא שבשלב זה די התחרפנתי מהמפלצת שיצרתי. אורי קציר נתן לבלוג מחמאות ועד מהרה הגיעו הצעות מהמדיה המסחרית. התחלתי לכתוב עבור מתן דרורי מהמהדורה המודפסת של מעריב ומאוחר יותר ללא כל קשר גם ל-נרג'י. הכתיבה בבלוג במקביל לכתיבה מסחרית לא היתה פשוטה והרבה פעמים הגעתי למצב של רוויה משני המדיומים. גם הקדשת הזמן הפרטי לפרוייקט תיירות מיוחד שיתפרסם בקרוב לא עזרה לתדירות הכתיבה. המעבר לכתיבה עבור הכלכליסט המשיך את המגמה ומבלי להגיע להחלטה מסודרת לקחתי מין פסק זמן ארוך מכתיבה רצופה בבלוג. המשבר הכלכלי הגלובלי לא פוסח על אמצעי התקשורת בארץ וגם המדור הטכנולוגי בכלכליסט צומצם עד יעבור זעם וכנראה שזה לטובה, העקצוצים הישנים והטובים בקצות האצבעות חזרו לאחר תקופה לא קצרה.
בעיה טכנית ביציבות תכנת הוורדפרס הישנה אילצה אותי להתעורר ולהחליט על שדרוג האתר. בקרוב אני מקווה לעדכן את התכנה ולהמשיך לספק את המנה היפנית הרגילה אך אני מתכוון להוסיף גם תכנים אחרים.
אנדבר איתכם אחוריזה.