שלום אדוני המלך איפה היית ומה עשית?
זה מה ששואלים אותי רבים בזמן האחרון ואני עונה - הייתי בהרבה מקומות ועשיתי המון דברים.
למשל, חזרתי לזירת הפשע. הפעם לקחתי את סיימון מניו-זילנד כגיבוי והקפדתי לאגף את העץ המקולל. ארבע שעות של טיפוס ביער שנראה כאילו נלקח מאיזו אגדה. הפתענו עשרות צבאים ולאורך המסלול הקשבנו זכרים קוראים/נובחים לנקבות בתשוקה. סיימון התגלה כמגנט לנחשים וכמעט בכל פעם שעשינו הפסקה הוא התעקש לשבת או לדרוך על אחד מהם, האוויר הקר הפך אותם לאיטיים ואפאטיים. הנהר הלך והצטמק למטה בעמק ולמעלה בגובה 1750 מטר, על פסגת הר איצ'יפוסה מטר צפינו מזרחה על מחוז מיאזאקי ומערבה על מחוז קוממוטו.
בדרך גם ראיתי כמה פעמים את הספק פרח, ספק פטריה הזו - מישהו מכיר?
הנה תמונת נצחון שלי - משתין על שפת המצוק בפסגה.
אבל ת'אמת? לא יודע מה עשיתי בלי אופנוע עד היום. המקומות שאני מגלה, ולא פחות חשוב, הדרך שבה אני מגלה אותם גורמים לי לברך כל יום על בריאת הסוזוקי.
חברים קנו אופנוע ורצוי שטח. אם תעשו זאת אני מבטיח לכם שעות על שעות של תחת כואב אבל עיניים שמחות שמשביעות את הנשמה. אמנם המושב של ה-DR עוצב על ידי הרוזן דה-סאד אבל זה רק מדרבן אותי לבצע עצירות תכופות הכוללות התלהבות מהטבע של המקום הזה.
שיבולי אורז כבדות נקצרות בימים אלה במחוז
ואני נוסע לאורך הכבישים המפותלים ובודק כל הסתעפות של דרך עפר הנראית מבטיחה, ויש כל כך הרבה כאלה שאני חושש שלעולם לא אצליח לגלות הכל. דרך עפר שמצאתי הוליכה אותי לאגם ועץ מייפל יפני בן 200 שנה שבדיוק התחיל לשנות את צבעו.
אתמול נסעתי דרומה ל-TOI MISAKI - קייפ טוי. קו החוף מדרום לעיר ניצ'ינאן הוא כל כך יפה - גן עדן שמזכיר את האתרים המסחריים של תאילאנד ושות'.
והבטחתי ולכן אסיים - החלק השני של הטיול בשבילי נישימרה - המוזיקה, שוב, באדיבות LOVE PSYCHEDELICO