כמו ג'ק באוור ומייק סקופילד, גם סאיגו חוזר החורף בעונה חדשה. בניגוד לסדרות האמריקאיות, אצל סאיגו אין שום ביטחון שבסוף 'הטובים ינצחו'.
בפרק האחרון עזבנו את סאיגו ברגע גורלי בחייו, אחד מיני רבים. בשנת 1864 סאיגו מוחזר מתקופת גלותו השנייה על מנת לקבל את הפיקוד על כח הסמוראים של מחוז סטצומה בקיוטו.
בקיוטו, מקום מושבו של הקיסר, הוצב כח סמוראים על ידי כל מחוז ביפן - פחות מאשר מלהגן על הכס הקדוש ויותר לוודא שאף מחוז אחר לא משתלט על קיוטו וחוטף את קיסר הבובה.
סאיגו מוצא את יפן במצב כאוטי שהולך ומחריף.
השוגון איימוצ'י הינו לא יוצלח ומאחורי הקלעים מנהלת את יפן וועדה של חמישה יועצים מאז רציחת השוגון הקודם.
רעיונות לאומניים קיצוניים שוטפים את יפן והקריאה 'סונו ג'וי' (SONNO JOI) שמשמעותה 'עבוד את הקיסר גרש את הברברים' נשמעת בקרב כל שכבות האוכלוסיה. במקביל נאלצת המנהיגות להתקפל ולהכנע לדרישת המעצמות לפתוח את נמליה יותר ויותר. שני זרמים מנוגדים אלה עומדים להתנגש וליצור רעידת אדמה שתזעזע את אסיה בפרט והעולם בכלל במשך עשרות שנים.
מחוז צ'ושו (יאמאגוצ'י של היום) אשר הוזכר בפרק האחרון מתגלה כמוקד עיקרי של עוינות למגע עם המערב. עימותים מקומיים בין סמוראים מקומיים וספינות סחר זרות גורמים לכאב ראש רציני בחצר השוגון. גם במחוז מיטו, סטצומה ומוקדים שמרניים אחרים מתרבים החיכוכים והפרות ההסכמים.
בשנת 1863 מצליחים כוחות מחוז צ'ושו לקנות אחיזה בחצר הקיסר ותחת השפעתם הגוברת יוצאת מקיוטו קריאה קיסרית לגרש את כל הזרים מאדמת יפן. הקיסר אשר במשך מאות שנים נמנע מלהתערב בכל נושא פוליטי זעיר ככל שיהיה יוצא כנגד עיקר מדיניות חצר השוגון בשנים האחרונות.
התגובה של היסאמיטצו, מושל מחוז סטצומה ואדונו של סאיגו, מהירה וחדה. כח הסמוראים של סטצומה תוקף בקיוטו ומגרש את הלוחמים של מחוז צ'ושו.
אפשר לראות במהלך המשך מגמה של היסאמיטצו ללכת בין הטיפות ולהשתמש בחוגים הרדיקלים אותם טיפח רק על מנת לבסס את מעמדו ככח שווה לזה של מחוזות 'מועדפים' (כפי שהוסבר באריכות בפרקים הראשונים).
זו הסיבה כנראה מדוע שולף לפתע היסאמיטצו את סאיגו מהגלות וממנה אותו כמפקד על הכח בקיוטו. כבר בתקופה זו נהנה סאיגו ממעמד של גיבור ברחבי יפן. בתור סמוראי שפעל למען הקיסר ולא היסס לנסות ולהקריב את חייו בעבור נאמנותו זוכה סאיגו לכבוד רב מצד חוגי סמוראים רדיקלים שונים.
סאיגו כאמור חוזר למצב בו המתיחות ביו צ'ושו לסטצומה גואה ומתקיימות הכנות ליציאה למלחמה - מלחמת אזרחים משמעותית ראשונה מאז ייצוב יפן והקמת השוגונות מאות שנים קודם לכן.
סאיגו מבקש מהיסאמיטצ'ו רשות ללכת למחוז צ'ושו ולדרוש התנצלות רשמית. "במידה וארצח" כך הוא מסביר לאדונו "תוכל לתקוף את צ'ושו בגיבוי רחב". היסאמיטצו מורה לסאיגו להשאר בקיוטו ואכן ביולי 1864 תוקפים כוחות צ'ושו את שערי העיר הקיסרית. סאיגו הודף את האויב וזוכה לשבחים מצד כוחותיו שרק מעצימים את תדמיתו ביפן.
חודש לאחר מכן מגיעות ידיעות כי לציי המערב נמאס מההפרות החוזרות ונשנות של ההסכמים במחוז צ'ושו והן תוקפות את המחוז מן הים. כל זאת בזמן שבאדו (טוקיו של היום) נערכות התיעצויות כיצד להעניש את צ'ושו על נסיון התקיפה הכושל בקיוטו. השוגון החלש יודע שלא יקבל מאדוני המחוזות סיוע צבאי כבעבר, לפחות לא מבלי לשלם מחיר פוליטי יקר.
בספטמבר, בשעה שסאיגו מתכונן להוביל כח צבאי בשם השוגון לעבר המחוז המורד מתקיימת פגישה הרת גורל בינו לבין קאטצואו קאיישו - מפקד צי השוגון ולימים אבי הצי היפני הקיסרי רב העצמה. אף כי נאמנותו של קאטצואו לאדונו השוגון היא מוחלטת ותבוא בעתיד הקרוב לידי ביטוי יותא סאיגו מהפגישה עם רעיון חדש ומסקרן:
אולי אין צורך בשוגון? האם במקום לנסות להחליף שוגון אחד באחר במסגרת מאבקי הכוחות בין המחוזות לא יהיה זה כדאי יותר לכל יפן לאחד את הדאמיו, אדוני המחוזות, במסגרת חדשה ומודרנית. האם הקיסר יכול לחזור ולמלוך על ארצו במסגרת שלטון ייצוגי של משפחות האצולה?
מוסד השוגונות איבד את יוקרתו ביפן ולא פחות חשוב - גם מעבר לים. על מנת לחזק את יפן ולהןביל אותה אל הקדמה כשווה בין שווים יש להפטר מהשוגון וליצור מצב פוליטי חדש ביפן.
סאיגו רואה בקיסר את המפתח לשינוי ומזהה במחוז צ'ושו הרדיקלי אך הנאמן לקיסר אבן דרך חשובה בגיבוש הקואליציה שתוביל למהפך.
סאיגו יוצא עם הצבא לעבר צ'ושו אך לפני העימות מציע לכוחות המורדים להכנע ולהניח את נשקם ללא שיאונה להם רע.
ביפן של אותם הימים הצעה כזו לא רק שהיתה נתפסת כמבזה לצד המפסיד אלא כסמל של פחדנות מצד הצד החזק. כל מפקד אחר שהיה מעיז להציע זאת בניגוד למשימה שהוטלה עליו על ידי השוגון היה מתבקש לבצע חרקירי מהיר. אולי כל מפקד אחר אך לא סאיגו.
מעבר לחולשת השוגון שלא יכול גם אם ירצה להעניש את סאיגו, הסמוראים מתייחסים אליו כאל לוחם על שאומץ ליבו אינו מוטל בספק.
סאיגו יוצר קשר עם כוחות צ'ושו ומסביר להם את תכניתו. הקואליציה מתחילה להתגבש.